על כלה ועל חמות

פוסט מיוחד ליום הכיפורים

ליותר מדיי חברות שלי יש חשבונות פתוחים עם החמות. אצל א' החמות עם רגל אחת בקבר, עובדה שלא מונעת ממנה (=מהכלה) להאבק בה ובכוחותיה האחרונים…

איך זה שאין לה חמלה כלפי הזקנה הזו שבמקרה היא גם אימו של בעלה?

יש לי תאוריה בנושא. לפי דעתי הכל מתחיל ב…התחלה: מגיעה כלה חדשה למשפחה כשהיא נמצאת בעמדת נחיתות. בשלב הזה של החיים לחמות יש הרבה כוח (שימו לב, זה משתנה!), יש לה שליטה על הכסף, על דעת המשפחה, היא הבשלנית, כוחה עדיין במותניה ועל פיה יישק דבר.

והכלה? היא בעמדת חולשה. כעת על החמות לבחור- האם לקבל, לאהוב, לעזור לכלה הצעירה ובמקביל לסגת מעט הצידה, לפנות לה מקום ולוותר על האגו, או שאולי, חלילה, לנצל, להתעלם, להכפיש, לעקוץ ולהסיט?

מה שתבחר החמות בשלב הזה ישפיע על המשך החיים, כי אין יותר חד מזכרונותייה של כלה צעירה.

לאט לאט, במהלך החיים, מעמדה של הכלה מתחזק. המשפחה מכירה אותה בזכות עצמה, היא מביאה לעולם ילדים משלה ו…מסתבר שהיא כאן כדי להישאר!

והחמות? מתבגרת, יתכן ועוזבת מקום עבודה, מקום שנתן לה תוכן ועצמאות כלכלית, יתכן והיא נשארת ללא בן זוג. כעת, היא שנתנה כל חייה, מצפה גם קצת לקבל… לפתע מתחלפים התפקידים והחמה זקוקה לתשומת לב, סיוע וחום. כעת על הכלה לבחור- האם לקבל, לאהוב ולעזור לחמתה…

אפשר ללא עצות?

עצתי לחמות- השתמשי ב"אפקט פיגמליון" (רעיון "הנבואה המגשימה את עצמה"). ממה מתילדה ז"ל, סבתו של בעלי, תמיד אמרה לי שאני הכלה האהובה עליה, כדי להצדיק את ה"תואר" שניתן לי תמיד השתדלתי יותר בשבילה ואהבתי אותה מכל ליבי.

ב"אפקט פיגמליון" האדם מפנים את הציפיות אל הדימוי העצמי שלו ומתחיל להתנהג כאילו הן היו אמיתיות, לכן חבקי את הכלה שלך, אימרי לה מילה טובה, זה יעשה פלאים.

עצתי לכלה- השאירי את העבר מאחור, אף אחד לא מושלם, תסלחי ותשחררי. תארחי, תכבדי, תתקשרי ותתענייני. יש לנו נטייה לשכוח שאמא ואבא והחם והחמות שלנו הם בני אדם וגם להם צרכים משלהם וחיים משלהם. וברגעי משבר תמיד תזכרי "האישה הזו נתנה לי את היקר לי מכל (טוב, לא הכי יקר, הכי יקר מיד אחרי הילדים…), משהו אחד טוב היא כבר עשתה…"

זיכרו "זה הזמן לסלוח…"

Comments

comments

Powered by Facebook Comments

  1. רומי

    23 בספטמבר 2012 at 13:03

    מקסים, אהבתי 🙂

    1. לילך

      23 בספטמבר 2012 at 13:26

      שמחה שאהבת… גמר חתימה טובה!

  2. raya

    23 בספטמבר 2012 at 15:38

    בתור הצד השני של המיתרס, כלומר החמות ולא הכלה, עלי לציין שחלק ממה שנכתב לא מקובל עלי בכלל.
    לא הראיה של אם הבעל כמי שפרשה מהעבודה וזקוקה לתשומת לב, ולא הראיה של כלתי- כלומר איך שהיא רואה אותי.
    אני ממשיכה לעבוד למרות שמשמן עברתי את גיל הפרישה.
    בפעם הראשונה שכלתי הגיעה אלינו הביתה היא הרגישה מיד בבית, ומההתחלה היו יחסים טובים ביננו (לפני ואחרי החתונה).
    מצד שני – יתכן וכתבת את מה שאת מרגישה, ולזה התגובה שלי לא מיוחסת.
    רעיה

    1. לילך

      23 בספטמבר 2012 at 17:32

      הי רעיה, ראשית טוב לשמוע ממך! שנית, כולנו זקוקים למעט תשומת לב והתייחסות משני הכיוונים. בוודאי ואין כאן הכללה שהרי לא כולן הופכות לאלמנות, מפוטרות ועוד… אבל מצבים כאלו, לצערנו, קורים.
      אכן, כתבתי את מה שאני חשה שקורה בשטח. בשל גילי יוצא לי לשמוע יותר צד אחד (שכולל תלונות של כלות על חמות…) בעתיד אזכה לשמוע גם את הצד השני ואם ממש יתמזל מזלי אפילו אהיה יום אחד נושא לתלונה כזו 🙂

  3. טלי .ג.א.

    26 בספטמבר 2012 at 17:20

    כחמות לא היה לי קל לקרא.
    הרבה הסקת מסקנות שלא מקובלות עליי,
    כן עם חמותי היתה מערכת יחסים מורכבת, אבל סבתי למדה אותי החמות חנכה את האיש שאת אוהבת אז לא יתכן שהכל אצלה רע. ואכן הצלחנו לקיים מערכת יחסים מכבדת וחשבתי שאוהבת . אז חשבתי…ביום שהלך מדם לב פתאומי, איבדתי בעל וילדי איבדו אבא אבל גם סבא וסבתא שמאד אהבו והיו קשורים אליהם.
    http://www.tapuz.co.il/blog/net/viewentry.aspx?EntryId=2393276&r=1

    1. לילך

      26 בספטמבר 2012 at 20:11

      כואב מאוד שילדים שאיבדו אבא, מאבדים לפתע גם סבא וסבתא, במקום לזכות בחיבוק משארית הצד הזה במשפחה. אני הייתי מתעקשת ובאה לבקר בחגים, אפילו רק כדי לומר "חג שמח" ולאט לאט הקשר יחזור. קראתי את הבלוג שלך ונהנתי מאוד, יתכן אפילו שלא יהיה לי יותר תירוצים ואצטרך לבשל את המרק התימני שבעלי אוהב (מצאתי אצלך את המתכון…)

  4. קרין אפלבאום

    27 בספטמבר 2012 at 17:24

    מקסים!
    אהבתי!
    לי אישית יש חמות מהממת!
    מקסימה אמיתית – זה מזל משמיים!!

    1. לילך

      27 בספטמבר 2012 at 17:38

      זה באמת מזל… גם אני זכיתי בחמות עם אנרגיות טובות, לא ביקורתית ולא מתערבת. זה נתן לי המון ביטחון בעיקר בתור אמא צעירה. זה מאוד חשוב לקבל גיבוי שמה שאת עושה- את עושה מושלם. בעיקר שאני עצמי ביקורתית מאוד…

Comments are closed.