כשהשמים התקרבו לאדמה
מאת: שרה אהרוני
אקדים ואומר הספר לא פשוט , לעיתים תמצאו עצמכם מוזילים דמעה אחת או הרבה , לעיתים תפליגו במחשבותיכם למראות הגירוש מגוש קטיף , והמראות למי שזוכר אינם פשוטים כלל ועיקר.
הספר מספר את ספורה של משפחה אורי חנה וארבעת ילדיהם ,על הלבטים טרם המעבר לגור בגוש קטיף, על עבודת החקלאות בה עסקו ועל היחסים עם הפלסנטינאים. לאורי וחנה קשרי עבודה עם זוג פלסטינאי , האישה עובדת במשק ביתה של חנה והבעל עובד בחקלאות עם אורי – נראה ששני הצדדים שומרים על סטטוס קוו ביחסים הגם כי לעיתים ישנם חילופי דברים שחורגים מיחסי העבודה כמו למשל שיחה בין חנה לעובדתה – "שיחת האימהות ." הסופרת מתארת את ההתרחשות דרך ההתמודדות האנושית , המשפחתית ובקהילה הקרובה .
אל תטעו, הספר רווי מתח מתחילתו ואף סופו , בתחילה המתח סמוי ועולה מבין השיטין אולם אט אט הוא עולה ונחשף עד לפיצוץ .
בהדרגה, חנה ומשפחתה מעכלים את דבר הגירוש אולם מעת שזה קרה – ואת העמודים של הגירוש עצמו תקראו לאט כל מילה וכל משפט ממש צורבים – כל עולמם פשוט מתהפך.
הזוגיות מתפרקת, האמונה בקב"ה נסדקת והיחסים בין ההורים לילדים מקבלים תפנית כואבת.
הדיאלוגים בספר עדינים אנושים מרגשים ופשוט גאונים , המחברת ארגה במלאכת מחשבת נושא כאוב, מדמם ורגיש ואין ספק כי עשתה מלאכתה באופן יוצא מן הכלל.
ספר חשוב לכל ישראלי באשר הוא !
מוריה יורגראו
Comments
Powered by Facebook Comments
קארין
12 במאי 2013 at 15:26נשמע ספר חובה לכולנו!
לילך
12 במאי 2013 at 15:34המלצה של מוריה תמיד קולעת.
ספר חובה וגם דיי פותח את העיניים.