למלא את החלל
בדרך כלל אני לא כותבת ביקורות על סרטים, אבל על הסרט הזה פשוט הייתי חייבת לכתוב.
הרב קוק אמר פעם שהוא כותב לא מפני שיש לו כוח לכתוב, אלא מפני שאין לו כוח לשתוק. אנני משווה את עצמי לגדול הדור, אבל אחרי הסרט הזה פשוט הבנתי אותו.
לא לשווא זכה סרט הביכורים של היוצרת רמה בורשטין, ב- 7 פרסי אופיר, ביניהם הסרט הטוב ביותר וזוכה פרס השחקנית הטובה בפסטיבל ונציה. הסרט מעורר השראה ומחשבה.
החיים של שירה, הולכים במסלול קבוע מראש ומאורגן היטב על ידי אמה השתלטנית. היא צעירה בת 18, ממשפחה חרדית מיוחסת, עובדת בגן ילדים, הגיעה לפרקה ועתידה להשתדך עם בחור ממשפחה טובה. בקיצור "הכל צפוי והרשות נתונה".
לפתע, אחותה הבכורה נפטרת במהלך לידת בנה הבכור כשהיא מותירה מאחוריה תינוק וגבר אלמן. נראה כי האלמן הטרי, יוחאי, לא מסתדר בכוחות עצמו ונעזר רבות במשפחתה של רעייתו המנוחה. המשפחה נשאבת לשכול ולגידול התינוק ומזניחה את קידום ה"שידוך" של שירה. יום אחד מגיעה לביקור אימו של יוחאי ומספרת לחותנתו, רבקה, כי ליוחאי הציעו שידוך, כלה מבלגיה, לא פחות. רבקה מבינה מהר את ההשלכות של נישואים כאלו ומנסה בכל כוחה לבטל את הגזירה ולהשאיר את נכדה קרוב אליה. היא הוגה רעיון מטורף, לשדך ליוחאי את בתה הקטנה שירה. תפקידה של שירה הוא כשמו של הסרט "למלא את החלל", לעשות את המוטל עליה כדי לשמור על שלמות המשפחה. האם תסכים למלא את החלל? האם בכך גם יתמלא החלל שבליבה?
מפתיע אותי כל פעם מחדש, איך דווקא מאחורי אינספור פרטי לבוש, אורח חיים צנוע והפרדה, מבט אחד יכול להעביר כל כך הרבה אש ותשוקה.
יתכן והאם יודעת טוב יותר מביתה מה טוב בשבילה?, אפשרי שמתוך חובה תצמח אהבה? מדוע הסרט הזה נגע בי כל כך? האם בגלל שאני בוגרת אולפנה, הסרט הציף בי זיכרונות רחוקים, או אולי פשוט משום שאני יהודייה?
לשמוע "שמע ישראל" בעוצמה כזו על גבי מסך הקולנוע, זה מחלחל ומרגש.
חובה לראות את הסרט. בקולנוע. על מסך ענקי, כראוי לו.
Comments
Powered by Facebook Comments
קארין אפלבאום
24 באוקטובר 2012 at 0:40וואוו!!!
איזו עוצמה!
חייבת ללכת לראות – כמו שאמרת – בקולנוע – כפי שראוי לסרט כזה!!
תודה!!
לילך
24 באוקטובר 2012 at 9:28זה באמת מדהים. אנשים היו מרותקים למסך. מוות ולידה, איפוק ותשוקה, עדינות וסערה והכל ביחד מעורבב.
מוריה יורגראו
6 בינואר 2013 at 10:12אהבתי את הבגדים של השחקניות קלאסי מאופק ומיוחד !
לילך
6 בינואר 2013 at 11:41הבגדים מאוד עדינים, בככל בכל הסרט ניכרת עדינות ומחשבה.