צדק חברתי בנוסח מעצבי העל

מדיי פעם שולחים לי תמונות. הם קוראים לזה "פקשוטים" כאילו המילה עצמה תהפוך את הבגד ליפה יותר. אלו תמונות בגדים של מעצב ידוע. כל פיסת בד שווה את משקלה בזהב והלוגו מרוצף אבני סברובסקי. רק מה, זה מכוער רצח.

זה שזה של מעצב חו"ל נחשב, לא בהכרח מבטיח שזה יפה. (דגש על חלק ממעצבי חו"ל כי לדעתי רוב המעצבים בארץ כן עושים עיצובים עדינים ויפים). לעיתים פריט אחד צעקני כזה, אפשר להעביר בשלום אבל הכלל האומר כי כל דבר שמגזימים בו הוא "יותר מדיי" איננו פוסח על מותגים. לפעמים אני רואה אותן. נשות ה- "too much" אני קוראת להן. כמה חוסר טעם יכול להיות באדם אחד? , האם זאת לא חוצפה להסתובב עם שעון שיכול להאכיל משפחה קטנה במשך שנה? מה הן רוצות לומר לחברה? "אין לי סגנון אבל יש לי בוחטות של כסף"?

אולי למעצבי העל בכלל יש אג'נדה נסתרת. הם בעצם לטובת החברה והם החליטו להעניש את כלל העשירים הנוברושים מנקרי העיניים. מה העונש? שיסתובבו בחוצות העיר עם בגדי מותגים צעקניים ומכוערים.

Comments

comments

Powered by Facebook Comments

Leave a Reply