מפגש בלוגריות בקיבוץ הזורע
בשבוע שעבר היתה לי הפתעה נעימה. הוזמנתי למפגש בלוגריות של נשות סלונה בביתם החמים של יעלי כרמי ובן זוגה בקיבוץ הזורע.
סוף כל סוף יש מפגש בלוגריות בצפון!! וכל זאת בזכות יעל שיזמה והשקיעה.
מה לבשתי?
סריג מעטפת שקניתי מאינטימה (בתוך גולף אנד קו), חצאית כחולה שאני תפרתי, גרביונים של זוהרה שקיבלתי שנה שעברה מהיח"צ ומגפיים מקלארקס.
הרבה פעמים במקרים כאלו אני מכירה את הנשים ואת חייהן מרשומות שכתבו ואז נשאר לי רק לחבר את הפנים לנשמה.
התחלנו בארוחת בוקר מלאה כל טוב, כל אחת מהנשים הביאה משהו מעשי ידיה או קנתה במקרה והיא לא שומרת כשרות, מתוך התחשבות יפה בנשים ששומרות.
השולחן היה ססגוני ויפה, מלא צבעים וטעמים משובחים!
המפגש הגיע לי בזמן וסידר לי כמה מחשבות בראש שסובבות לי סביב גיל הארבעים. לצידי ישבה בלוגרית בת שישים, שנראית מעולה והאמת גם כותבת נפלא.
דיברנו על החיים ועל עבודה, על ילדים ועל בילויים וכמובן על הבלוג, קצת על התחזוקה שלו, שבאמת נותנת סיפוק והנאה אבל גם גוזלת המון זמן- החל בגרפיקה של התמונות וכלה בהפצת הפוסטים וכמובן חלק הארי שמוקדש לכתיבה עצמה- שהיא לב ליבו של הבלוג.
סיפרתי איך לאט לאט תפס תחום תיירות הפנים, מלונות, מסעדות והאהבה שלי לטיולים בארץ את חלק הארי בכתיבה שלי וכמובן גם בערוץ היוטיוב שלי.
עשיתי סיבוב וישבתי ליד בלוגריות נוספות, שוחחתי עם בלוגרית אופנה, בלוגרית אוכל וגם עם בלוגריות שסיפרו לי שהן כותבות בכלל על החיים ומשתפות בכל מיני דברים שהן עוברות.
שמעתי מנשים אחרות על הבעיות איתן הן מתמודדות או התמודדו בעבר ונצחו. אם חד הורית שגרה ביישוב מרוחק סיפרה על הקושי להיות מסיעה יחידה לכל החוגים, בתור אשה של איש קבע שעליה נופלות על המטלות השוטפות בבית, אני יכולה להזדהות עם הקושי.
אשה שהצליחה למצוא עבודה לאחר תקופה ארוכה בבית- נתנה לי תקווה,
ועוד סיפורים קטנים על המשפחה המורחבת שמוכרים לכולנו ותמיד מעלים חיוך.
קצת לפני שהלכנו, קטפתי לי תפוזים סיניים מהעץ שליד ביתה של יעל. בבית הכנתי לי ריבה עם טעם מתוק מפגישה מושלמת.
אתן מוזמנות…
לאינסטגרם שלי http://instagram.com/lilachdepaz
הצטרפ/י לרשימת התפוצה כדי לקבל עידכון על פוסטים חדשים בדף הבית בצד שמאל למעלה
♥ או חבב/י את דף הפייסבוק שלי ♥
Comments
Powered by Facebook Comments