המלכוד של חברות אופנה למידות גדולות
נראה לי שמנהלי חברות האופנה למידות גדולות כבר ממש מתוסכלים. אם הם קוראים לקהל היעד שלהם ״נשים שמנות״- יש מי שנפגעות, אם הם מתעקשים להגיד כי קהל היעד שלהן איננו שמנות, אלא מלאות, מפותחות, מאושרות ועוד, יש מי שכועסות כי שמנה זה תיאור אובייקטיבי ולא מילת גנאי ואין צורך להפוך אותה לכזו.
ואם בסוף (כדי להתחמק מלהתמודד עם ההגדרות הללו?), הם מחליטים לטשטש הכל בססמאות ערטילאיות על מה היא אישה וסיפורים על ייקום, סוסים ושאר ירקות, הם מוצאים את עצמם עושים טעות גורלית ומעליבים את הקהל הדתי (שביחד עם המסורתי והחרדי מהווים כ-40% מהאוכלוסייה). ביג מסטייק!.
ולמרות הכל אני לא מרחמת עליהם. הם מרוויחים יופי של כסף, אז הם יכולים להרשות לעצמם לשכור יועץ או יועצת חיצוניים, רצוי אחת שחיה ברשתות החברתיות, מבינה דבר או שניים גם ברגשות של כל החברה הישראלית על גווניה ותדע לתזז בין כל המוקשים של הפוליטיקלי קורקט. בהצלחה.
מכשול נוסף וחשוב הוא עניין הפרזנטוריות.
למה האקס דוגמניות הללו לא מזכירות בגרם אחד את קהל היעד??
שלא לציטוט אמר לי מנהל שיווק באחת החברות ״הבגדים נראים טוב יותר על דוגמניות…״
פתחתי עליו עיניים גדולות ואמרתי לו:
״אז מה שאתה אומר בעצם זה שעדיין לא מצאתם פרזנטורית שמנה שתהיה מספיק רזה עבורכם…?״
מבולבלים?? גם אני!
עצתי לחברות אופנה: תשכחו ממה שחינכו אתכם ותחשבו אותנטי. תביאו פרזנטורית שתציג את הבגדים שלכם כמו שהם. הכי קרוב למציאות. הנה קצת השראה.
אתן מוזמנות…
לאינסטגרם שלי http://instagram.com/lilachdepaz
♥ או לחבב את דף הפייסבוק שלי ♥
Comments
Powered by Facebook Comments