עקרת בית, אני?!
אחרי שהעיתון נסגר, פתאום מצאתי את עצמי בבית. מחפשת עבודה, אבל כזו שתתאים לצרכים המשתנים של אמא לילדים. חברות שלי סיפרו שבזמן כזה הן הוצפו בשאלות, בעיקר מצד אמהות אחרות שכנראה ממש קשה להם עם העובדה שיש כאלו שלא סובלות כמותן בין השעות 8:00 ל-17:00 (במקרה הטוב…) "את לא עובדת?, למדת משהו?" הן מרימות גבה. "בטח יותר ממך" בא להן לענות. כן, גם לי יש השכלה. אפילו כזו שתעודה עם האותיות B.A. לצידה. להיות עקרת בית לא כרוך בכריתת האונה השמאלית במוח. ועדיין, לא מצאתי עבודה (בעפולה זה דיי קשה).
ישנן ארצות בהן זה מקובל, עודדתי את עצמי. הנה, ביפן לדוגמה, רוב הנשים הנשואות הינם עקרות בית. נשים לומדות באוניברסיטה בעיקר למען השכלתן האישית.
באיזה שלב כל השכנוע העצמי הזה דיי הצליח. הייתי בבית, טיפחתי את הילדים, בישלתי ארוחות מושקעות, יצרתי בקרמיקה, התעניינתי בקימונו והשקעתי בבלוג שלי שעות…
ואז זה התגנב ללב. בטי פרידן ממייסדי National Organization for Women דיברה על "הבעיה שאין לה שם" בקרב עקרות בית. הבעיה לא נמצאית במה שיש אלא במה שאין- עקרות הבית רוצות עוד משהו בנוסף לבעל, הילדים והבית. הן רוצות לעבוד, להשתייך לעולם היצירה.
באמת אין לי מושג איך זה קרה. הצטרפתי לקבוצת העצמה נשית ונראה לי ששם טמון הזרע. פגשתי נשים שמספיקות לעשות גם וגם ואפילו מגדלות ארבעה ילדים במקביל לעבודה ולרעיונות לעסק קטן בצד. קיבלתי מהן השראה ואז… אחת הבנות בקבוצה שמעה שמחפשים מעצבת גרפית, המליצה עליי… יום אחד הייתי בראיון עבודה ולמחרת התחלתי לעבוד.
מאז כבר שבועיים שאני עובדת. השבוע הראשון היה קשה… לא בגלל העבודה, אלא בגלל התגלית המרעישה שכל עבודות הבית פשוט חיכו לי בנחת שאעשה אותם כשאשוב… מצויידת בשני ילדים ובעל איש קבע שלא נמצא הרבה, אין להם אף אחד בלעדיי…
עכשיו אני קצת יותר מאורגנת, מכינה מראש ארוחות, מכניסה מכונות כביסה בקצב אש ו… נהנת מכל רגע. תוכנות גרפיקה שלא נגעתי בהן שנתיים כמו אינדיזיין ואילוסטרייטור קמו לתחייה תחת ידיי ואני גם עורכת עיתון מקומי קטן שמופץ בבית שאן, כן חזרתי לאהבה הישנה שלי.
בהזדמנות זו אני שולחת זריקת עידוד לכל הנשים שבבית ולא יודעות איך יחזרו למעגל העבודה- הכל אפשרי, שימו רגל אחת, צעד אחד ואולי פתאום תהיו בפנים, ממש במקרה, כמוני.
אוהבת,
לילך
- רוצה לקבל הודעה אישית בכל פעם שמתפרסם פוסט חדש? כתבי לנו את המייל שלך בקוביית ההצטרפות בדף הבית צד שמאל למעלה או בטופס צור קשר ונשלח לך הודעה כפעם בשבוע.
את ההודעות ניתן לבטל בכל רגע, כתובות הדוא"ל נשארות אצלנו בלבד ולא מועברות לגורם שלישי.
Comments
Powered by Facebook Comments
Comments are closed.
קארין שלך
29 בינואר 2014 at 14:37אני כל כך שמחה לשמוע!
תותחית את!
בהצלחה, מתוקה!!!
את מוכשרת בטירוף ואמא ורעיה מדהימה!! וגם חברה נדירה!
לילך
29 בינואר 2014 at 18:29תודה קארין! את נדירה בעצמך! אוהבת 🙂
מירי
29 בינואר 2014 at 18:17אני שמחה מאוד בשבילך!!ומקווה גם לצאת מהבית.הייתי שמחה להתחבר לקבוצת ההעצמה הנשית שהעירה אותך….איך עושים זאת?.אשמח לתשובה.ו..הרבה הצלחה לך!
לילך
29 בינואר 2014 at 18:35תודה מירי,
לי במקרה היה מזל והמנחה היא חברה של גיסתי שהפנתה אותה אליי
כדי שאארגן לה קבוצה, אבל מאז שאני בקבוצה (וגם אחרי סדרת המפגשים אנחנו מתכננות להמשיך להיפגש ביחד), שמעתי על עוד קבוצות שנפתחו בעיר שלי (בעפולה), אבל אני בטוחה שבכל עיר יש קבוצה כזו ואם לא- בקלות אפשר לארגן (בשיטת חברה מבאה חברה),
שיהיה לך המון בהצלחה!